אני אוהב לומר לאנשים שהקפיטליזם, כשהוא בא לידי ביטוי, יצא ממערכת השוק הפרטי והתפשט ככזה. רבים מהסוציולוגים והכלכלנים של המאה העשרים השתמשו במונח "קפיטליזם" כדי לתאר חברה וכלכלה המבוססת על שווקים חופשיים ואינטרסים יזמיים, וקיבלו את התכונות הללו כמהות הקפיטליזם והפכו למונח פופולרי בניגוד לסוציאליזם. הביקורת על המרקסיזם תרמה אפוא להפצת מושג ומושג זה וכך גם הקפיטליזם.

במבט לאחור

הכיוון, התוכן, התרגול והגיאוגרפיה הכלכלית של שנות השבעים והשמונים הושפעו מאוד מהתנועות הפוליטיות והחברתיות של ארצות הברית והעולם כולו, כמו גם מהמתבוננים לאחור. ההיסטוריה של הקפיטליזם והשפעתו על הכלכלה העולמית, במיוחד באירופה ובאסיה.

סקר לא תיאר רק כלכלה מלחמה

אלא מערכת כלכלית שיכולה להחזיק את עצמה בעולם שלאחר המלחמה. למעשה פולוק טען כי הקפיטליזם הממלכתי הנשלט על ידי העם, ולא אליטה טוטליטרית, עשוי להיות הדרך היחידה להביס את המדינות הטוטליטריות ואת הקפיטליזם. הוא ראה בנאציזם דרך לפתור את בעיות הקפיטליזם המונופול ולהציע אלטרנטיבה בת קיימא למודל המונופוליסטי של ארצות הברית וכלכלת העולם, והיא ייצגה את הצורה הקיצונית ביותר של סוציאליזם בתולדות האנושות. פולוק תיאר את הקמתה של "מערכת כלכלית" בה מצב הקפיטליזם, עם שליטתו הריכוזית בכלכלה ותפקידו המרכזי בכל תחומי החברה, יכול לשמור על מעמדו כמודל הכלכלי הדומיננטי.

פולוק טען כי הכלכלה הפוליטית הגרמנית מייצגת סוג אידיאלי של קפיטליזם ממלכתי

שבו ניתן להכליל את התכנון הכלכלי על ידי המדינה, השולטת בכל זה. במובן זה הקפיטליזם מפריך את קודמו הפיאודלי המווסת היטב, והדבר הופך אותו לנוקשה – ובכל היחסים הכלכליים עם הקפיטליזם. כלכלות שאינן שוקות מבוססות על בעלות ממלכתית ותכנון מרכזי, אך המשמעות היא הגבלה חמורה של התנועה החופשית של סחורות ושירותים, כמו גם על חופש הביטוי והביטוי. לפיכך, ביקורת על הקפיטליזם כיום אינה יכולה להרשות לעצמה להיות אירוצנטרית, אלא חייבת להתמודד עם הטבע הפלנטרי של המערכת. חייו של ליסיט בקפיטליזם צריכים להזכיר לקוראים כי ספקטרום ה"קפיטליזם "הוא אפנטסיה אנטי-קפיטליסטית, ומנסח שוב שורה של בעיות חדשות בתנאיו. יכול להיות שלא קיים כיום קפיטליזם רע יותר מבחינה אמפירית, אלא שהוא זכה ליותר תשומת לב. כאשר הבעיה הקפיטליסטית מתחדשת בימינו, צריך להיות ברור למה היא מגיבה, ולא להשאיר לקורא האם קפיטליזם רפאים כפי שהוא מופיע בספר מופיע בה או לא. במקום להתייחס לקפיטליזם כאל מערכת אחת ורבת פנים המעוגנת בשווקים, אני טוען ששווקים בעלי מאפיינים ותפקוד שונים יכולים להתקיים במקביל באותה רמה. אם נסתכל על פרקטיקות כלכליות שונות, נוכל להתייחס אליהן כאלמנטים מרכזיים של מערכת אקולוגית קפיטליסטית מורכבת. אם הקפיטליזם אינו נתפס כמערכת של פיקוד עלית, אלא כתוצר של מגוון רחב של פעילויות כלכליות, קל יותר להבין כיצד הקפיטליזם משגשג ואיזו פעילות כלכלית טמונה בגבולות מה שאנחנו מודדים ורואים.

פדרצ'י מרמז שמרקס לא היה מספיק קשוב לסבל שהקפיטליזם הביא וממשיך להביא לאנשים עובדים

ממצאיו של ברוקסמאייר מצביעים על כך שאם פעולה פוליטית תישאר מוסתרת מעיני הציבור, הגרסאות הנוכחיות של קפיטליזם אלקטורלי לא עשו מעט כדי למנוע את נפילת הקפיטליזם הדמוקרטי. במקום לפתח רק מודל אפשרי של קפיטליזם מדיני דמוקרטי, פולוק חיסל את ההון ונפטר מבעלי ההון. תפיסה מרקסיסטית של המדינה – קפיטליזם מונופול, מערכת שנוצרה על ידי השלטון ומנוהלת על ידי חבריה באינטרסים מסחריים תאבי בצע, נוכל ללוות ממנה. זו מערכת צודקת, ממש כמו מכונה, אבל היא מושחתת ומשחיתת כמו כל מערכת קפיטליזם אחרת.

קארל מרקס

שלעתים קרובות השתמש במונחים הון, קפיטליסט וקפיטליסט, השתמש בהם כשמות עצם, אך היה לו השקפה אחרת על אופן התהוות הקפיטליזם. התיאוריה הכללית של פיתוח כלכלי שהציע מרקס הציבה את המעמד במרכז הניתוח והניחה כי הסוציאליזם מחליף את דעיכתו הבלתי נמנעת של הקפיטליזם. אף כי לעתים רחוקות נעשה בו שימוש, המושג סוציולוגיה וכלכלה התקבל ונדון בהיסטוריוגרפיה רבות כהתפתחות קפיטליסטית. גם אני בחנתי כיצד התרחבות השווקים וסחורות הפעילות האנושית יצרו את התנאים לקפיטליזם, כמו גם את ההשפעות של קפיטליזם שוק על החברה האנושית. חשוב לציין כי נוימן הדגיש כי הטוטליטריות הייתה הכרחית בשלבים המאוחרים של הקפיטליזם, וכינה אותה "טוטליטריות". נאמר כי אדורנו דחה את הרעיון של שלב חדש של קפיטליזם ממלכתי מכיוון שהמדינה תמיד הסדירה ומילאה תפקיד מפתח בשמירה על הקפיטליזם. במקום זאת, אנו מציעים שאם נרצה לדמיין ולפתח דרכי חיים אלטרנטיביות עלינו לשים לב להתפתחות הקפיטליזם, גם אם הכללים הגלומים בארגון הקפיטליסטי עומדים בדרך כלל בפני פרויקטים חלופיים. .

למידע נוסף אודות מה זה קפיטליזם קשוב עליך להעיף מבט ב- money-time.co.il